משרד עו"ד אלעד רייך ושות'
תאונות עבודה, הם שם כולל למגוון ארועים כאשר המחנה המשותף לכולם היא התרחשותם במהלך עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע.
סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ”ה – 1995 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. על מנת שתאונה תחשה כתאונת עבודה נדרש כי יתמלאו שני קריטריונים מצטברים התנאי הראשון: התאונה תתרחש במהלך שעות עבודתו של המבוטח. התנאי השני : קשר בין העבודה לבין הפגיעה.
לפי החוק, גם תאונה אשר ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד מביתו לעבודה או בחזרה ממנה תחשב לתאונת עבודה. לפי החוק, כל עובד מבוטח מפני פגיעות גוף אשר אירעו תוך כדי ועקב עבודתו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל כן זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במקרה של פגיעה בעבודה.
תאונות עבודה יכולות להתרחש קבמגוון אפשרויות אמנה את חלקן: בדרכו של העובד למקום עבודתו לרבות בזמן החזרה לביתו, נפילה על משטח רטוב במהלך העבודה, עבודה עם חומרים מסוכנים אשר ברבות הימים גרמו למחלות קשות, עבודה במקום החשוף לרעש ובשל כך, נגרמו נזקי שמיעה, נפילה מגובה באתר בנייה, עבודה עם מכשור מסוכן כגון מכונת בשר, מסור חשמלי ועוד. את התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה יש להגיש לביטוח הלאומי, בתוך 12 חודשים ממועד התאונה, שאחרת עלול הדבר לשלול מהנפגע חלק מזכויותיו ומהפיצוי. המוסד לביטוח הלאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה עבור עד 90 ימי היעדרות. לאחר מכן על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי, תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. אז תיבדק חומרת הפגיעה על ידי ועדה רפואית ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו, ייקבע גם גובה הפיצוי. נכות עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלשהו. דרגת נכות בשיעור של 10% ועד 19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי. דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה תזכה את הנפגע בגמלה חודשית בגין נכותו.
פנו אלינו לקבלת יעוץ ראשוני:
סוגי פגיעות בעבודה
תאונת עבודה – תאונה שאירעה לעובד במסגרת עבודתו.
מחלת מקצוע – מחלה שנגרמה לעובד בשל תנאי העסקתו. ישנה רשימה סגורה של מחלות המוכרות כמחלות מקצוע ע"י המוסד לביטוח לאומי.
מיקרו טראומה – הלכת מיקרוטראומה היא הלכה משפטית שפותחה על ידי בית הדין לעבודה. מיקרוטראומה מוגדרת כסדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, שמתרחשות במסגרת ביצוע פעולות פיזיות, אשר גורמות במהלך השנים לחבלה ניכרת, למעשה כל אחת מהפגיעות תורמת נזק קטן ומזערי משלה, עד שהצטברותן במשך תקופה ארוכה שבה עוסק עובד באותו מקצוע ומבצע באופן סדיר את אותן הפעולות , לנזק ניכר הפוגע בכושר העבודה שלו.
את מי ניתן לתבוע?
עובד אשר נפגע במסגרת עבודתו יכול להגיש תביעה בהתאם לנסיבות המקרה, המוסד לביטוח הלאומי לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי או כנגד המעביד ככל וזה התרשל, על המעביד חלה חובת זהירות מכוח החוק והפסיקה הענפה בערכאות השונות. מעסיקים מבטחים את עצמם בפוליסת ביטוח "חבות מעבידים".
במקרה של תאונת עבודה או פגיעה בעבודה נדרש לפנות למעביד ולבדוק האם הוא מכוסה בפוליסת חבות מעבידים.
וועדות רפואיות
ערכי דין במשרדנו, בעלי ניסיון בייצוג בוועדות רפואיות לרבות ייצוג למול חברות הביטוח השנות בכל הקשור לתאונת עבודה לסוגיהן.
במסגרת הפגישה נעבור על נסיבות המקרה נסוג אותו לקטגוריה המתאימה, האם מדובר בתאונת עבודה או בתאונת שאינה נחשבת לתאונת עבודה, ונעבור על התיעוד הרפואי הקיים. במסגרת הפגישה ולאחר מעבר על התיעוד הרפואי נחליט האם נדרשות בדיקות רפואיות נוספות או הפנייה למומחים ספציפיים באשר לפגימות הקשורות קשר סיבתי לתאונה.
תשובה:
בכל מקרה של תאונת עבודה על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה הפיזית לבין העבודה. נדרש להוכיח כי האירוע המוחי אותו עברת התרחש כתוצאה ישירה מעבודתך. אתן מספר דוגמאות :ויכוח קיצוני עם המנהל, עומס עבודה, לחץ בעבודה. יש להוכיח כי המצב הרפואי התרחש בקשר ישיר לאירוע שהתרחש בעבודה ואירוע זה גרם למצב הרפואי.
חוקים המאפשרים את תביעת המעסיק – פקודת הנזיקין (נוסח חדש) היא הוראת החוק המסדירה את אחריותו של המזיק כלפי הניזוק. פקודת הנזיקין מבססת את העוולות המהוות את המסגרת המשפטית שניתן לדון בה על מנת לקבוע אחריות/ חבות בנזיקין. פקודת הנזיקין קובעת שני סוגי עוולות מסגרת, האחת : עוולת הפרת חובה חקוקה והשניה: עוולת הרשלנות. מרבית התביעות כנגד רשלנות מעסיק מוגשות בהסתמך על פקודת הנזיקין.
הפרת חובה חקוקה סעיף 63 לפקודת הנזיקין – כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה וקיימת חובה חקוקה בעניינו חייב הוא להצביע על החיקוק שהופר על מנת לבסס את תביעתו כנגד המעביד.
בכל מקרה בו עובד טוען כלפי מעסיקו כי זה פעל ברשלנות כלפיו וכתוצאה מכך, נגרמה תאונת עבודה, נטל ההוכחה נופל לפתחו של התובע. טענת רשלנות מחייבת את העובד להוכיח בפני בית המשפט כי המעסיק פעל שלא כפי שמעסיק סביר היה נוהג.
