תפריט
תפריט

משרד עו"ד אלעד רייך ושות'

עורך דין תאונות עבודה

אובדן כושר עבודה

עורך דין תאונות עבודה

עורך דין תאונות עבודה - תביעת תאונת עבודה

מאת: עורך דין תאונות עבודה אלעד רייך

מהי תאונת עבודה ?

תאונת עבודה, היא שם כולל למגוון ארועים כאשר המחנה המשותף לכולם היא התרחשותם במהלך עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע.

סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ”ה – 1995 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. על מנת שתאונה תחשה כתאונת עבודה נדרש כי יתמלאו שני קריטריונים מצטברים התנאי הראשון: התאונה תתרחש במהלך שעות עבודתו של המבוטח. התנאי השני : קשר בין העבודה לבין הפגיעה.

לפי החוק, גם תאונה אשר ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד מביתו לעבודה או בחזרה ממנה תחשב לתאונת עבודה. לפי החוק, כל עובד מבוטח מפני פגיעות גוף אשר אירעו תוך כדי ועקב עבודתו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל כן זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במקרה של פגיעה בעבודה.

תאונת עבודה יכולות להתרחש במגוון אפשרויות אמנה את חלקן: בדרכו של העובד למקום עבודתו לרבות בזמן החזרה לביתו, נפילה על משטח רטוב במהלך העבודה, עבודה עם חומרים מסוכנים אשר ברבות הימים גרמו למחלות קשות, עבודה במקום החשוף לרעש ובשל כך, נגרמו נזקי שמיעה, נפילה מגובה באתר בנייה, עבודה עם מכשור מסוכן כגון מכונת בשר, מסור חשמלי ועוד. את התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה יש להגיש לביטוח הלאומי, בתוך 12 חודשים ממועד התאונה, שאחרת עלול הדבר לשלול מהנפגע חלק מזכויותיו ומהפיצוי. המוסד לביטוח הלאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה עבור עד 90 ימי היעדרות. לאחר מכן על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי, תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. אז תיבדק חומרת הפגיעה על ידי ועדה רפואית ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו, ייקבע גם גובה הפיצוי. נכות עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלשהו. דרגת נכות בשיעור של 10% ועד 19% תזכה את הנפגע במענק חד פעמי. דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה תזכה את הנפגע בגמלה חודשית בגין נכותו.

פנו אלינו לקבלת יעוץ ראשוני:

סוגי פגיעות בעבודה

תאונת עבודה – תאונה שאירעה לעובד במסגרת עבודתו.

מחלת מקצוע – מחלה שנגרמה לעובד בשל תנאי העסקתו. ישנה רשימה סגורה של מחלות המוכרות כמחלות מקצוע ע"י המוסד לביטוח לאומי.

מיקרו טראומה – הלכת מיקרוטראומה היא הלכה משפטית שפותחה על ידי בית הדין לעבודה. מיקרוטראומה מוגדרת כסדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, שמתרחשות במסגרת ביצוע פעולות פיזיות, אשר גורמות במהלך השנים לחבלה ניכרת, למעשה כל אחת מהפגיעות תורמת נזק קטן ומזערי משלה, עד שהצטברותן במשך תקופה ארוכה שבה עוסק עובד באותו מקצוע ומבצע באופן סדיר את אותן הפעולות , לנזק ניכר הפוגע בכושר העבודה שלו.

את מי ניתן לתבוע?

עובד אשר נפגע במסגרת עבודתו יכול להגיש תביעה בהתאם לנסיבות המקרה, המוסד לביטוח הלאומי לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי או כנגד המעביד ככל וזה התרשל, על המעביד חלה חובת זהירות מכוח החוק והפסיקה הענפה בערכאות השונות. מעסיקים מבטחים את עצמם בפוליסת ביטוח "חבות מעבידים".

במקרה של תאונת עבודה או פגיעה בעבודה נדרש לפנות למעביד ולבדוק האם הוא מכוסה בפוליסת חבות מעבידים.

וועדות רפואיות

ערכי דין במשרדנו, בעלי ניסיון בייצוג בוועדות רפואיות לרבות ייצוג למול חברות הביטוח השנות בכל הקשור לתאונת עבודה לסוגיהן.

פגישת ייעוץ ראשוני ללא עלות משרד עוד אלעד רייך ושות'

במסגרת הפגישה נעבור על נסיבות המקרה נסוג אותו לקטגוריה המתאימה, האם מדובר בתאונת עבודה או בתאונת שאינה נחשבת לתאונת עבודה, ונעבור על התיעוד הרפואי הקיים. במסגרת הפגישה ולאחר מעבר על התיעוד הרפואי נחליט האם נדרשות בדיקות רפואיות נוספות או הפנייה למומחים ספציפיים באשר לפגימות הקשורות קשר סיבתי לתאונה.

תביעות תאונות עבודה? רק עם המומחים!

שאלות תשובות בעיניין תאונות עבודה

שאלה: אני עובד בחברת הייטק. ועברתי אירוע מוחי בזמן העבודה. האם זה נחשב לתאונת עבודה, המזכה בקצבת נכות מהביטוח הלאומי?

תשובה:

בכל מקרה של תאונת עבודה על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה הפיזית לבין העבודה. נדרש להוכיח כי האירוע המוחי אותו עברת התרחש כתוצאה ישירה מעבודתך. אתן מספר דוגמאות :ויכוח קיצוני עם המנהל, עומס עבודה, לחץ בעבודה. יש להוכיח כי המצב הרפואי התרחש בקשר ישיר לאירוע שהתרחש בעבודה ואירוע זה גרם למצב הרפואי.

שאלה: במהלך עבודתי עם מסור חשמלי נחתכתי קשות באצבע תוך כדי עבודה. האם אני יכול לתבוע את המעביד או את ביטוח לאומי להכרה בתאונת עבודה?

תשובה זו מתחלקת לשניים

  1. את הביטוח הלאומי ניתן לתבוע במידה והתרחשה תאונת עבודה אין צורך להוכיח רשלנות. הביטוח הלאומי ישלם בתחילה דמי פגיעה ולאחר מכן תינתן האפשרות לנפגע לפנות לוועדה רפואית אשר זו תקבע האם נותרה נכות צמיתה או לאו ובהתאם הנפגע יקבל פיצוי לפי דרגת הנכות דרגת נכות מתחת ל -20% תזכה במענק חד פעמי ודרגת נכות הגבוה מ -20% תזכה בקצבה קבועה.
  2. את המעסיק ניתן לתבוע כאשר זה התרשל כלפי העובד. על העובד להוכיח כי המעסיק התרשל כלפיו. לדוגמא נדרש לבדוק האם המסור היה תקין, האם הועברו הדרכות לשימוש במסור, האם ניתן ציוד מגן, האם ניתנו כפפות מתאימות לעבודה עם מסור ועוד. במידה והעובד יוכיח רשלנות תהיה לו עילת תביעה כנגד המעסיק.

שאלה : מה לעשות אחרי פגיעה בעבודה ?

תשובה:

  1. יש לתעד את אופן התרחשות התאונה ולצלם תמונות של הנזק שנגרם לרבות המפגע. יש לרשום פרטי עדים ככל והיו אנשים שראו את התרחשות התאונה או כל אדם היכול לחזק את גרסתכם לאופן התרחשות תאונות העבודה.
  2. במידה והתרחשה תאונת דרכים בעבודה, יש לצלם את נזקי הרכבים המעורבים לבדוק האם היו עדים למקרה. לקחת פרטים מלאים כולל מספרי רישוי, תעודות ביטוח, שמות כוללים ת.ז. ולגשת לתחנת המשטרה לדווח על התאונה ולקבל אישור משטרה לעניין זה.
  3. יש לגשת לטיפול רפואי. חשוב מאוד כי בעת רישום נסיבות התרחשות התאונה היה רשום כי התאונה התרחשה בשל תאונת עבודה. למשל: בעת שהנפגע עבד עם מסור חשמלי נפגע באצבע ימין כתוצאה מעבודה זו. חשוב כי בכל מסמך רפואי יצוין כי הפגיעה הינה כתוצאה של פגיעה בעבודה.
  4. יש למלא טופס ב.ל 250 ולהחתים את המעסיק בכל פניה לטיפול רפואי יש להציג בפני הרופא המטפל אישור זה ולקבל תעודות רפואיות לנפגע עבודה. תעודה זו הינה אישור מחלה בגין תאונת עבודה.
  5. יש למלא טיפס ב.ל 211 תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה ולהיגישו למוסד לביטוח לאומי. טופס זה יוגש לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מיום תאונת העבודה. יש לצרף לטופס זה מסמכים רפואיים. לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה הנפגע יקבל פיצוי בדמות דמי פגיעה בכפוף לאישורי אי כושר ולאחר מכן תהיה לנפגע אפשרות להגיש תביעה באמצעות טופס ב.ל 200 – לקביעת דרגת נכות. דרגת הנכות הרפואית נקבעת באמצעות וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

מהי רשלנות מעביד, איזה חוק מאפשר את תביעת המעסיק?

רשלנות מעסיק – מעסיק שפעל לא כפי שמעסיק סביר היה פועל בנסיבות העניין.

חוקים המאפשרים את תביעת המעסיק – פקודת הנזיקין (נוסח חדש) היא הוראת החוק המסדירה את אחריותו של המזיק כלפי הניזוק. פקודת הנזיקין מבססת את העוולות המהוות את המסגרת המשפטית שניתן לדון בה על מנת לקבוע אחריות/ חבות בנזיקין. פקודת הנזיקין קובעת שני סוגי עוולות מסגרת, האחת : עוולת הפרת חובה חקוקה והשניה: עוולת הרשלנות. מרבית התביעות כנגד רשלנות מעסיק מוגשות בהסתמך על פקודת הנזיקין.

הפרת חובה חקוקה סעיף 63 לפקודת הנזיקין – כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה וקיימת חובה חקוקה בעניינו חייב הוא להצביע על החיקוק שהופר על מנת לבסס את תביעתו כנגד המעביד.

על מי חובת ההוכחה בתביעה כנגד המעסיק כתוצאה מרשלנות?

בכל מקרה בו עובד טוען כלפי מעסיקו כי זה פעל ברשלנות כלפיו וכתוצאה מכך, נגרמה תאונת עבודה, נטל ההוכחה נופל לפתחו של התובע. טענת רשלנות מחייבת את העובד להוכיח בפני בית המשפט כי המעסיק פעל שלא כפי שמעסיק סביר היה נוהג.