תוכן עניינים
במקרים רבים, בעלי נכסים מניחים כי כל חדירה של מים או פיצוץ בצינור מזכים בפיצוי, אך בפועל קיימות החרגות מובנות שמטרתן לצמצם את חשיפת המבטח לאירועים שאינם עונים להגדרה של נזק תאונתי ופתאומי. הבנת סעיפים אלו היא קריטית לניהול תביעות מול חברות הביטוח, שכן הם מהווים את קו ההגנה העיקרי של המבטח בניסיונותיו לדחות דרישות לתשלום. אלעד רייך עורך דין ביטוח עוסק בבחינת פוליסות אלו וניתוח הסעיפים המורכבים המגבילים את זכויות המבוטחים בעת התרחשות נזק למבנה או לתכולה.
החרגות בגין בלאי טבעי וכשלי איטום
אחת ההחרגות הנפוצות ביותר נוגעת לנזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי טבעי, קורוזיה או חלודה. פוליסת הביטוח נועדה לכסות אירועים בלתי צפויים, ולכן חברות הביטוח מחריגות נזקים המתפתחים לאורך זמן עקב תחזוקה לקויה או התיישנות של תשתיות הצנרת. כאשר מתגלה דליפה שמקורה בצינור שהתפורר במשך שנים, המבטח עלול לטעון כי לא מדובר באירוע ביטוחי אלא בכשל תחזוקתי. עורך דין ביטוח בעל ניסיון יידע לייעץ לכם המבוטחים בסוגיה זו
החרגה נוספת ומשמעותית מתייחסת לנזקי איטום. מבוטחים רבים מופתעים לגלות כי חדירת מי גשמים דרך קירות חיצוניים, גגות או מרפסות אינה מכוסה תחת פרק נזקי המים הסטנדרטי, אלא אם קיים כיסוי ספציפי לכך. במקרים אלו, המבטח טוען כי האחריות על תקינות האיטום חלה על בעל הנכס בלבד.
נזקי עבודות צד ג' ומקורות מים שאינם קבועים
סעיף החרגה בולט נוסף עוסק בנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות שיפוץ או בנייה באתר. אם הנזק נגרם בעקבות פעולה מכוונת של קבלן או פגיעה בצנרת במהלך עבודה, הפוליסה הביתית הרגילה לרוב לא תכסה זאת, והדרישה לפיצוי תצטרך להיות מופנית כלפי מבצע העבודה או פוליסת קבלנים ייעודית.
כמו כן, קיימת החרגה לגבי נזקי מים נוספים. אלעד רייך הוא עורך דין נזקי רכוש אשר בוחן את הפרשנות המשפטית של החרגות אלו במטרה לוודא כי חברות הביטוח אינן עושות שימוש מרחיב מדי בסעיפים אלו כדי להתחמק מחובתן החוזית. ניתוח עובדתי של מקור הנזק אל מול לשון הפוליסה הוא השלב ההכרחי בכל התנהלות מול הגורם המבטח.
נזק שנגרם בזדון או ברשלנות של בעל פוליסת הביטוח
אם השוכר או בעל הדירה השאירו ברז פתוח בכוונה או ברשלנות פושעת למשל, יצאו לחופשה או עזבו את הבית לתקופה קצרה והשאירו מים זורמים בגינה ללא השגחה עשויה לדחות את התביעה לכיסוי ביטוחי מטעם חברת הביטוח.
חברת הביטוח קרוב לוודאי תטען במכתב הדחיה כי המבוטח פעל בזדון ובקלות ראש ובשל כך נגרם נזק המים לדירה המבוטח או לדירת צד ג'.
דירה שאינה תפוסה (מעל 60 יום)
הרציונל – בעיקרו המתח שבין חובת המבוטח להקטנת הנזק לבין הסיכון של חברת הביטוח אותו היא מגדרת מראש באמצעות גידור סיכון. במקרה מסוג זה , חברת הביטוח תנסה לטעון – החרגת "דירה שאינה תפוסה".
פוליסות רבות מחריגות נזקי מים בדירה שעמדה ריקה מעל 60 יום רצופים שכן, במצב כזה נזילה קטנה הופכת לאסון ללא גילוי מוקדם.
למשל דירה של מבוטח שהחל בה תהליך נזק צנרת בעוצמה פחותה אולם המבוטח טס לחו"ל לתקופה משמעותית העולה על 60 ימים לא ייהנה כלל מכיסוי ביטוחי או יקבל פיצוי חלקי בלבד, מהסיבה כי נזק מים קטן במהלך התקופה יכול ויגבר ויגרום לנזק מים משמעותי. במידה והמבוטח היה נמצא בארץ קרוב לוודאי היה מאתר את הנזילה ובכף מקטין את הנזק עבור חברת הביטוח.
חברת הביטוח תטען להפרת סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981.
61א'
אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח יכול היה למנוע או להקטין, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, בנקיטת אמצעים סבירים או אמצעים שהמבטח הורה לו לנקוט.
- המבוטח חייב לנקוט באמצעים סבירים להקלת הנזק.
- הטענה כי יציאה מהארץ לתקופה ארוכה ללא השגה למשל של בן משפחה קרוב, או ללא סגירת ברז המים הראשי, מהווה רשלנות מצד המבוטח.
במקרה של דחיית תביעה מצד חברת הביטוח בקשר עם סעיף 61א לחוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981
המלצתי במקרה של דחיית תביעה בעניין זה היא להגיע להתייעצות משפטית שעיקרה הינה בדיקה משפטית בהתאם לפוליסת הביטוח, חוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981, פסיקת בתי המשפט ועוד.
אציין פה מספר בדיקות שאבצע על מנת לייעץ ללקוח כיצד עליו לפעול מול חברת הביטוח, כמובן שיש בדיקות נוספת שעורך דין נזקי צנרת בעל ניסיון נדרש לבצע בסוגיה זו:
- האם ההחרגה הובלטה בפוליסת הביטוח לפי סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א 1981.
- אבדוק האם המבוטח נקט באמצעים סבירים למשל ביקש מקרוב משפחה לבקר בדירה על מנת לבדוק את מצבה בתקופה האמורה.
- מתי התחיל הנזק בגינו הוגשה תביעת הביטוח. בדיקה זו תבוצע באמצעות מומחה לו יש את הידע להעריך מתי החל מקרה הביטוח. במידה והנזק נגרם ביום בו עזב המבוטח את הדירה עניין זה שולל את הסעיף אולם ככל ויקבע כי הנזק בתרחש ביום ה-60 הסיכון גובר לדחיית תביעת הביטוח או תשלום חלקי בלבד.
